אהוד, בן לנאוה וניסים נולד באדר תשכ"ט 14.3.69 בבית-החולים "ביקור חולים" בירושלים.
למד בביה"ס היסודי "מצדה" ובביה"ס התיכון "דנמרק". לאהוד היו הרבה חברים מכל שכבות הגיל, עם כל אחד יכל היה לשוחח שעות על נושאים שונים, הסתדר עם כולם. לאהוד היה חוש צדק מפותח, לא אהב אפליות ואי צדק, היה נלחם על העקרונות בהם האמין. תמיד אהב לחייך ואף פעם לא קיטר, אהב לטייל בארץ מהצפון ועד לדרום, בלי בעיה שינה מסלולים על-מנת לראות מקומות ונופים חדשים. אהוד היה אהוד על חבריו, תמיד היה מפשר בין חברים רבים, מרגיע וגורם לכולם לחייך. התנדב ל"גבעתי", היה בעל כח רצון אדיר, וכשהחליט החלטה השתדל תמיד לעמוד בה, כשסבל מבעיות גב ולא ניתן לו לצאת למסע, בלי ששמו לב התגנב רק בשביל להיות עם כולם, כשגילו אותו במיפקד לא נתנו לו להמשיך הלאה. אהוד נשלח לקורס קשר, היה בחור צנוע ורק אחרי מותו נודע לנו כי סיים בהצטיינות. ביקשו אותו כי יישאר להדרכה אך הוא סירב ורצה לחזור לפלחה"ן, להיות קרבי. אהוד היה הקשר של החטיבה, השתדל לעזור בתצפיות ובכל משימה. תמידאהב לעזור, עוד בילדותו אהב לפרק חפצים שונים לראות כיצד הם מורכבים ולבנותם מחדש עם שיפורים והמצאות חדשות.
אהוד נפל בכ"ג באב תשמ"ח 6.8.88 , ביום שישי בלילה במשטרת מדינה עזה. אהוד נהרג על-ידי חבר ששיחק ב"משחק איציק" וביקש להפחידו. נטמן בבית-הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים.
הותיר אחריו משפחה כואבת ומתגעגעת….
