עידו נולד בעיר כרמיאל ובגיל שנתיים ושמונה חודשים עבר עם משפחתו להתגורר בעיר רחובות. בביה"ס היסודי "רמת אלון", בו למד, התגלה עידו כילד בעל כישרונות ויכולות למידה גבוהות.
את לימודיו העל יסודיים (חטיבת ביניים ותיכון) המשיך בקרית החינוך ע"ש "דה שליט" ברחובות, במגמת מחשבים. חבריו תארו אותו בספר המחזור כ"ילד עקשן, רציני – אצלו הגיטרה זה באופן מקצועי"… שני תחומים היו מרכז עולמו – מוסיקה ומחשבים. את עולם המוסיקה גילה בגיל 9, עת קיבל מדודתו גיטרה קלאסית ומהר מאוד – תוך לימוד עצמי ואחר כך באופן מקצועי – עבר לגיטרה החשמלית. הייתה לו היכולת לנגן מוסיקה עפ"י שמיעה בלבד וזאת אף מבלי ללמוד תווים. המוסיקה שלו הייתה מגוונת – מקלאסית עד רוק כבד. בביה"ס היה חבר בהרכב מוסיקלי שניגן והופיע באירועים שונים.
אהבתו לעולם המחשבים החלה כשקיבל את המחשב הראשון שלו ובתחום זה בחר להמשיך בתיכון במסלול של 5 יח' לימוד. גם לאחר סיום לימודיו התיכוניים, כאשר המתין לגיוסו, המשיך ללמוד באופן עצמי תחומים שונים ונוספים שאותם לא למד בביה"ס – הכל על-מנת שיוכל להתקבל ליחידת מחשבים צבאית, דבר שלא קרה מפאת הפרופיל הגבוה שלו.
עידו התגייס [בתאריך 29/03/2004 לחיל החימוש, במסלול ייעודי לקצונה. הוא עבר קורס מקוצר לנשקים והוצב לסיפוח כמאחזק נשק קל בגדוד "שועלי שמשון" שבחטיבת "גבעתי" בפיקוד דרום. הוא התאהב במקום ובאנשים, דבר שגרם לו להתלבט קשות האם להמשיך במסלול הייעודי לקצונה. עידו היה חברותי מאוד, בעל קשת רחבה ומגוונת של חברים – החל מביה"ס, דרך הצבא וכלה בקהילת האינטרנט, בה היה פעיל במיוחד. חבריו אומרים עליו, כי היה אחד מהטובים, יחיד במינו ובדורו! מפקדיו מעידים עליו, כי היה חייל בעל רמה אישית גבוהה, רציני וממושמע, שהתנדב לכל משימה. הוא ביצע את המטלות שניתנו לו על הצד הטוב ביותר, תוך שהוא שואף ללמוד ולהתקדם.
בבוקרו של יום שבת, כ"ט באדר ב' תשס"ה, 09/04/2005 , נהרג עידו בתאונת דרכים.
הוא ישב במושב האחורי במכונית פרטית בה נהג חברו, חגור בחגורת בטיחות. העיתונות סקרה בהרחבה את נסיבות האסון. חבריו של עידו הקימו אתר אינטרנט לזכרו, המתעד תחנות שונות בחייו ומכיל דברי הספד ומילות פרידה, שכתבו לו כל אוהביו.
