ליאל גדעוני, נולד בירושלים בתאריך הכ"א במרחשוון התשנ"ד, 5 לנובמבר 1993. בנם של אלי ומזל, אח לציון, ניר ואור. ליאל היה סמל לשמחה, אהבת חינם, ערכים ואהבת הארץ. בכל אפשרות היה נותן לעזרה לכל אדם, בין אם זו השכנה שלא יכולה הייתה לסחוב את הסלים לביתה, לשכן בבניית הסוכה כשאביו בדיוק נפטר, לילדים בבית ספר בשעורי מתמטיקה – כי האמין שזה חשוב יותר מלחסוך טיפה כסף או לטייל בחו"ל.ליאל אהב לטייל, אהב את הארץ, אהב את הים, אהב להנות. בין היתר חלק ניכר מחייו היא קבוצת הכדורסל הפועל ירושלים, אותה אהד באדיקות וראה כמעט כל משחק שלהם.
כיום נקראת קבוצת הנוער של ירושלים על שמו: הפועל "ליאל" ירושלים.
במרץ 2012 התגייס ליאל לגבעתי. את גיבוש היח"טיות עבר בהצלחה והגיע לסיירת גבעתי, סיים מסלול כקלע חוד, יצא לקורס מ"כים, והיה סמל טירונים של צוות מרץ 2014. לאחר תפקידו חזר לפלוגת הלוחמים, שם מפקד הסיירת – בניה שראל, לקח אותו תחתיו להיות קצין המבצעים וקשרו האישי שלו. ליאל נפל בעת מילוי תפקידו ביום ה' באב התשע"ד, ה-1 באוגוסט 2014, במהלך מבצע "צוק איתן". ליאל היה דוגמא לשמחה, לצניעות אין סופית, שימת האחר על פניו בכל עת, אהבת חינם, שמחה, אופטימיות והחיוך. החיוך שככה זוכרים את ליאל היום. אותו חיוך שלא ירד מפניו גם כשדרשו ממנו, כשצעקו, כשהיה קשה, וגם מול חייליו, למרות שככה לא נהוג בצבא.
כשפגש ליאל את חייליו לראשונה אמר: "חייכו לי תמיד. חייכו לי בשלושות, במסדרים, בריצות, במסעות. אם לא תחייכו כל זה לא שווה. כי חיוך זה שמחה, ושמחה – זה הכח להמשיך"
זהו בדיוק ליאל, שמחה, אהבה וכוח.
